חוק הפיקוח על שירותים פיננסים קופת גמל

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – קופת גמל (2005) הוא חוק שהוטמע בישראל בשנת 2005 בעקבות מסקנות וועדת בכר. וועדה זו קראה לייסוד רפורמה בשוק ההון הישראלי אותה הנהיג בפועל שר האוצר דאז – בנימין נתניהו. ייעודה של הרפורמה היה הפחתת ריכוזיות המערכת הבנקאית בשוק ההון והגברת התחרות במשק, זאת באמצעות המהלכים הבאים:

• סיום בעלות הבנקים על קרנות נאמנות וכן על קופות גמל.
• עידוד התחרות בתחום השקעות ההון.
• עידוד התחרות בתחום הפנסיוני.
• הגדלת מספר המתווכים וגיוון אמצעי המימון הפיננסים הפועלים במשק.

כל המהלכים הללו עוגנו בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים – קופות גמל. שוק ההון הוא שוק רגיש אשר יציבותו תלויה בפרמטרים של איזון הרמוני בין תחרות חופשית ופיקוח. כיום אנו עדים לתוצאות הקשות העשויות להתחולל בשוק ההון בגין הרפיית הפיקוח על המשכנתאות בדיוק כפי שקורה כעת בארצות הברית. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - קופת גמל מאגד לתוכו את כל התקנות החדשות שהתווספו הן ברפורמת בכר והן בהוראות השעה שהציב שר האוצר רוני בראון בפברואר 2008. החוק כולל בין השאר גם את הסעיפים הבאים:

• אישור קופות גמל
• תקנון קופת גמל
• חשבונות קופת גמל
• תשלומים לקופת גמל ומשיכת כספים
• השקעת כספי קופות גמל וניהול גמל וניהול נכסיה
• דיווח לעמיתים ופרסום לציבור
• מיזוג ופיצול קופות גמל
• פיקוח על ניהול קופות גמל

חוק הפיקוח על השירותים הפיננסים פעל בארבעה מישורים עיקריים למען ביסוס הרפורמה בשוק ההון הישראלי. הצעד הראשון של הרפורמה היה לפתוח את שוק האשראי לתחרות חופשית כלומר אשראי חוץ בנקאי (וכך למעשה לפתור את בעיית הריכוזיות של הבנקים בתחום האשראי, שהייתה מסוכנת ליציבות הפיננסית בישראל). הצעד השני של הרפורמה היה להבטיח לציבור הישראלי כי הייעוץ על מוצרים פיננסיים יהיה אובייקטיבי ונטול פניות. צעד זה מטרתו להעניק לציבור הישראלי את מירב האינפורמציה והידע לגבי מוצרים פיננסים לרבות קופות גמל וקרנות נאמנות ללא אינטרסים אישים. כיצד תושג המטרה? בדיוק לשם כך נועד הצעד הבא ברפורמה והוא כלל את הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים. מעתה והלאה העיסוק בייעוץ ושיווק פיננסי יחייב רישיון, ויהיה נפרד מן הבנקים. והצעד האחרון ברפורמה יכלול כמובן את עיגון המעמד של קופות הגמל בישראל. אין ספק שרפורמת בכר חוללה שינוי מהותי בשוק ההון הישראלי, אולם היא עוררה גם תגובות קשות מצד הבנקים שטענו כי רפורמת בכר שעוגנה באמצעות חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים תגרום לפיטוריהם של עובדי בנק רבים. אולם כיום ניתן להגיד בבירור כי בפועל הבנקים הרוויחו מחירים גבוהים בגין מכירת קרנות הנאמנות תשלומי דיבידנד, עמלות הפצה ועוד. לסיכום, ניתן לומר כי כל שוק קפיטליסטי זקוק למדיניות מערכתית הבנויה ממנגנון דואלי של בלמים ופיקוח ממשלתי מחד גיסא ותחרות חופשית ממש כפי שנעשה ברפורמת בכר בה עוגן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - קופת גמל.